קאמי סן סאנס: אמן העוגב
אהרון קונפלד: הדיקן של המוסיקה האמריקנית
בטהובן: הסימפוניה השביעית
במפגש זה נבחן את הדואליות המאפיינת את סגנון ההלחנה של בטהובן – מחד, הישענות על מסורות ההלחנה הקלאסיות ומאידך פריצת המסגרות המקובלות לעבר ההבעה האישית המאפיינת את הרומנטיקה.
דבוז'אק: סימפוניה מספר 9 ("מן העולם החדש")
המלחין הצ׳כי אנטונין דבוז׳אק חיבר סימפוניה זו בעת שהותו בארה״ב ושילב בה נושאים יפהפיים, שחלקם מבוססים על מוזיקת גוספל שחורה ומוזיקה של האינדיאנים ילידי אמריקה.
בטהובן: הקונצ'רטי האחרונים לפסנתר
הקונצ'רטי האחרונים של בטהובן, מספר 4 ו-5, מגלמים בתוכם שינוי מהותי בסגנון ההלחנה שלו ומבשרים על תחילת התקופה הרומנטית במוזיקה.
גרשווין: "רפסודיה בנוסח בלוז"
מפגש מלהיב עם היצירה האהובה של ג'ורג' גרשווין, שהפגיש בצורה חסרת תקדים בין המוזיקה הקלאסית לבין הג'אז של ראשית המאה העשרים.
שופן: האטיודים
האטיוד, שהיה בבסיסו תרגיל וירטואוזי, הפך אצל שופן ליצירה אמנותית של ממש. במפגש נכיר אטיודים שונים ונשווה בין ביצועים מעולים.
רימסקי – קורסקוב: "שחרזאדה"
סיפורי אלף לילה ולילה זכו בידיו של רימסקי-קורסקוב להלחנה דרמטית ומלאת צבע, בה מוצגים בצלילים סיפוריה של שחרזאדה למלך.
ויואלדי: "מגניפיקט"
הטקסט הלטיני של המגניפיקט ("תהלל נפשי את אדוני"), המבוסס על "שירת מרים" בבשורה על-פי לוקאס, זכה אצל ויואלדי להלחנה מרהיבה לסולנים, מקהלה ותזמורת.
פולנק: הקונצ'רטו לשני פסנתרים ותזמורת
הקונצ'רטו לשני פסנתרים של פולנק חובר בשנת 1932 ומושפע ממגוון מקורות: מוצרט, ג'אז, מוזיקת גמלאן מפולינזיה, והרוח השובבית של קבוצת ה"שישייה" בפאריז של ראשית המאה העשרים.
