סוף או התחלה? פריז, ניו יורק, והעולם שאחריהן
ההשפעה של פריז וניו יורק על האמנות בעידן המודרני נמשכת, אך גם ערים חדשות כמו לוס אנג'לס, איסטנבול ושנחאי מצטרפות לדיאלוג הגלובלי בביאנלות ותערוכת שוברי קופות, המעידות על כיוונים חדשים בעולם האמנות.
ארכיונים: שיעורים
ניו יורק: מיתולוגיה עירונית מתחדשת
בניו יורק, אמנות אינה מותרות. היא קרב הישרדותי על נראות, על נרטיב ועל מקום. מנהטן ממשיכה לחדש, אך ברוקלין, הארלם וקווינס פורצות גבולות ומייצרות דינמיקה חדשה, מחוץ למסגרות המסורתיות של מיתוס מנהטן.
פריז: אריכטקטורה מבעד לזמן
פריז בונה את עצמה מחדש. המפגש בין ההיסטוריה לאדריכלות המודרנית פותח את הדרך לעתיד עירוני חדש עם פרויקטים פורצי דרך של מיטב האדריכלים בעולם. הלובר באבו דאבי חושף את פניה של גלובליזציה תרבותית ומעלה שאלות חדשות על דומיננטיות מערבית בעידן פוסט-קולוניאלי.
נשים יוצרות חוצות יבשות
לואיז בורז’ואה, קאמי קלודל וניקי דה סן פאל – כל אחת מהן יצרה נרטיב אחר של מאבק, נוכחות והשפעה. אומניות שנעו בין התרבויות. הביוגרפיה שלהן, היצירה והמקום שבו פעלו – בין סטודיו, מוזיאון ומרחב ציבורי –עיצבו את מקומן בנוף האמנותי הבינלאומי.
מהפכת הMOMA: ניו יורק כובשת את הבמה
הקמת המוזיאון לאמנות מודרנית הMoMA , מלחמת העולם השנייה, וגלי ההגירה, יצרו מהפכה של רגש וזהות חדשה. אמנות שמגיבה למציאות ומבטאת מאבקים פנימיים ורגשיים, עם הופעתו של המופשט האקספרסיוניסטי כסמל לזהות אמריקאית חדשה.
מהפכה בצבע: פריז מציירת את המודרנה
פריז של מונמרטר ומונפארנס, פריז של פיקאסו, מאטיס ומודיליאני, פריז שבה נוסחו מחדש חוקי הציור. האוונגרד שהפך את הסלונים למוקד בינלאומי של חדשנות אמנותית, והמוזיאונים כמו האורסיי והפומפידו המציגים את הולדת האמנות המודרנית.
הענקים הקלאסיים: הלובר מול המטרופוליטן
שתי מעצמות תרבות המציגות את שיאי האמנות הקלאסית, כל אחת ברוח ההיסטוריה שלה –הבדלים באוצרות, באדריכלות ובאופן ההצגה לציבור. הלובר כארמון מלכותי עתיק, המטרופוליטן כמוסד אמריקאי מודרני ודמוקרטי.
מוקדי אמנות עולמיים: השאנז אליזה מול השדרה החמישית
פריז וניו יורק צמחו כמרכזי אמנות עולמיים מתוך תנאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שונים: מונרכיה וקיסרות מול דמוקרטיה וקולוניאליזם. האדריכלות שיקפה את זהותן – בפריז מגותיקה לניאו-קלאסיקה, ובניו יורק מאר דקו לגורדי שחקים.