כיצד הזיכרון משתנה עם הגיל ומה באמת עומד מאחורי התחושה שזיכרונות מסוימים נעשים חמקמקים ומאתגרים יותר. נראה כי לצד שינויים ביכולת לזכור פרטים, המוח צובר ניסיון עשיר המשפר הבנה, שיפוט וקבלת החלטות. מרצה: ד"ר אורי פלביץ, המחלקה למדעי החיים, האוניברסיטה הפתוחה.
כאב עלול לפגוע באיכות החיים ולהוביל לתחושה של סבל. ננסה להבין מהו המסר שהמוח מעביר לנו באמצעות הכאב. כיצד הכרת שפתו של המוח יכולה לסייע לנו בהתמודדות עם הכאב, בוויסותו ובשיפור איכות החיים. מרצה ד"ר מירב יוגב, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
כיצד פועל הזיכרון? אילו מערכות מוחיות מעורבות בו ומה קורה כאשר הן נפגעות? ועד כמה הזיכרון הוא מרכיב מרכזי בזהות, בחוויה ובהמשכיות של חיינו? מרצה: ד"ר יואב מה טוב, אוניברסיטת קריית שמונה.
בהרצאה זו נסקור את המנגנונים המוחיים המרכזיים העומדים בבסיס הירידה הקוגניטיבית, כולל שינויים במערכות עצביות, הצטברות חלבונים פתולוגיים ופגיעה בתקשורת בין תאי עצב. נעמיק בהבדלים בין נשים וגברים בביטוי המחלה, בקצב ההתקדמות ובגורמי הסיכון, ונבחן כיצד הבדלים ביולוגיים והורמונליים עשויים להשפיע על מהלך המחלה. מרצה: נעה ברגמן-ימיני, האוניברסיטה העברית.
כיצד תהליכים במוח קשורים לרגעים שבהם החיים מפסיקים להרגיש נסבלים? ההרצאה תשלב בין פסיכולוגיה למדעי המוח, כדי להציג הבנה עדכנית של אובדנות. מרצה: פרופ' סמי חמדאן, ביה"ס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו.
נצלול אל עומק המוח ואל המערכת הלימבית האחראית לדחפים והמוטיבציות האנושיות כגון רעב וצמא, תוקפנות ופחד, מיניות והתמכרות לסמים ועינוגים. כיצד מערכת זו קשורה לתורת הנפש של פרויד? מרצה: עמית אברון, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
בינה מלאכותית כבר מקיפה אותנו בכל מקום ומדגימה יכולות שהולכות ומשתפרות מדי יום. רק לפני פחות מעשור, הייתה הבינה המלאכותית תחום מחקר באוניברסיטאות. כיום נראה שהיא משנה את חיינו. מרצה: ד"ר ניסים פרץ, מנכ"ל ומייסד בחברת Itay&Beyond ומדען בכיר ב Nurexone Biologic
החברה הישראלית הופכת אלימה יותר ויותר בשנים האחרונות. האם יש לכך הסברים ביולוגיים? מה גורם לכעס או להתנהגות אלימה? האם המוח הוא האחראי לכך? מי הם פסיכופתים ומדוע חלקם אלימים? מרצה: פרופ' רביד דורון, ראש המעבדה הפסיכוביולוגית, האוניברסיטה הפתוחה.
נסכם את השינוי הגדול ביותר ברפואה מזה עשרות שנים. נאגד את כל חזיתות החדשנות ונסקור את שלושת עמודי התווך של הטיפול העתידי: גילוי מוקדם (ביופסיות נוזליות), הכוח החיסוני (אימונותרפיה), והרפואה המותאמת אישית (טיפול מונחה DNA).
המדע שואף לפתח הגנה באמצעות חיסונים לא רק מפני מחלות זיהומיות אלא גם מפני גידולים סרטניים ומחלות נוספות. נבחן פריצות דרך מדעיות בפיתוח חיסונים טיפוליים ומונעים, הפועלים על ידי אימון ממוקד של מערכת החיסון של הגוף.
לצורך רכישת קורסים באתר – יש להרשם לאתר תחילה.
להרשמה, מלאו את הפרטים הבאים:
התחברות לאתר