ארכיונים: שיעורים
דיאן ארבוס וכריסטיאן בולטנסקי: פנים אל מול היעלמות
צילומיה של דיאן ארבוס ועבודותיו של כריסטיאן בולטנסקי עוסקים באנשים, בזיכרון ובשבריריות הקיום האנושי. ארבוס יצרה דיוקנאות אינטימיים ומטלטלים של דמויות שחיו בשולי החברה, בעוד בולטנסקי בנה מייצבים העוסקים בהיעדר, בזיכרון ובעקבות שהאדם מותיר אחריו.
פרידה קאלו ולאונורה קרינגטון: בין כאב לחלום
שתי אומניות שיצרו עולמות אישיים, טעונים ומסתוריים, שבהם הגוף, הזיכרון והדמיון הופכים לשפה חזותית עוצמתית. פרידה קאלו הפכה את הפציעה, האהבה והזהות העצמית לדיוקן בלתי נשכח, בעוד שלאונורה קרינגטון בראה יקום סוריאליסטי המאוכלס בחיות, טקסים ודימויים אלכימיים.
ארנסט לודוויג קירכנר ואוטו דיקס: העיר המודרנית בין זוהר לניכור
הרחובות הסואנים של ברלין, הדמויות המעוותות והצבעים הצורבים בציוריו של קירכנר הפכו לסמל של חרדת האדם המודרני בראשית המאה ה־20. לצדו, אוטו דיקס תיאר את פצעי המלחמה, האלימות והחברה הגרמנית המתפוררת שלאחריה.
מודליאני: הנסיך המדמם
קצרים, סוערים וטרגיים היו חייו של הצייר היהודי, טוסקנה, בן למשפחה ממוצא ספרדי שהתגלגלה לאיטליה. סיפור חייו של מתאים למסך הגדול: הרס עצמי, שתייה , מחלות, אהבות גדולות ומוות בגיל צעיר מאד.
אדוארד מונק: חרדה וניכור של היחיד
הצעקה הבוקעת מציורי הצעקה של מונק, מבטאת צעקה של דור שלם ונהפכה לאחד הסמלים החשובים של המאה ה-20. עד לאשפוזו הוא עסק באופן כפייתי בכל אשר קשור לחולי ומחלות. תיאורי הדמויות הבודדות והמיואשות השפיעו על דור שלם של אומנים
בורומיני ופיראנזי: אדריכלות על סף תהום
אדריכלות שמסרבת לקו הישר: קירות מתעקלים, חללים דינמיים ואשליות מרחב המטלטלות את תחושת היציבות. בורומיני יצר ברומא הבארוקית שפה אדריכלית נועזת ובלתי צפויה, שנולדה מתוך מאבק, בדידות ומתח מתמיד מול הממסד.
אל גרקו ומתיאס גרינוואלד: גוף מיוסר והתגלות רוחנית
שני אמנים שיצרו דימויים קיצוניים וטעונים רגשית הרבה לפני הולדת הפסיכולוגיה המודרנית. גרינוולד הציג גוף פצוע, כאב דתי וחזיונות אפלים בעוצמה חסרת תקדים, בעוד שאל גרקו יצר דמויות מוארכות, בוערות ורוחניות הנעות בין אקסטזה להתפרקות.
הירונימוס בוש: תיאטרון של גיהינום ופחד
עולמות חזותיים קיצוניים, עמוסים ביצורים היברידיים, גוף מתפרק ודמיון חסר גבולות. ציור הנע בין חזון דתי לפנטזיה כמעט סוריאליסטית – מאות שנים לפני הפסיכואנליזה. דרך גיהינום, פיתוי ופחד, בוש יצר דימויים מטלטלים החושפים את חרדותיו ותשוקותיו של האדם.