הומור זה דבר רציני
הומור הוא כלי חשוב להתמודדות עם אתגרי החיים. בהרצאה זו נבחן כיצד צחוק והומור יכולים לשפר את בריאותנו ורווחתנו הנפשית ולחזק קשרים חברתיים. סרט לצפייה: "החיים יפים"
ארכיונים: שיעורים
מי נוהג: אני או הטייס האוטומטי?
סטריאוטיפים, סטיגמות, הנחות שונות ועוד, הן כולן סוגים של קיצורי דרך מחשבתיים ופרקטיקות לפתרון בעיות או גילוי עצמי, העולות במוחנו באופן אוטומטי. עד כמה הן מנהלות אותנו? האם ניתן לשלוט בהן ולהקל על חיינו בכל תחום? סרט לצפייה: "לקום אתמול בבוקר"
"כשסנקה החכם הראה את הדרך אל שלוות הנפש הסטואית"
הפילוסוף הרומי חי והגה בתקופת חייהם של שלושה מן הרצחניים בקיסרי האימפריה הרומית, ושרד את רובם. משנתו הסטואית תלמד אותנו כיצד לאלף את הטבע האנושי להשלמה עם תנודותיו הסוערות של הגורל ולקבלה-מרצון של תעתועי האקראיות בחיינו. היש חשוב מזה?
"כשפיטר סינגר הזכיר לנו שאנחנו לא לבד על הכדור"
משחר ההיסטוריה מספרים לנו שהעולם נברא למען "נזר הבריאה", האדם. האמנם? כיצד גרם שיגעון הגדלות של המין האנושי להחרבת כוכבו הקטן? מה מותר ומה אסור לעולל לחי, לצומח ולדומם, לשם טובתם של בני האדם?
"כשפטר קרופוטקין הצביע על הגולם שקם על יוצרו"
האם המדינה היא המקור לכל ייסורי המין האנושי, כפי שטען הנסיך הרוסי האנרכיסט? כיצד מצאו עצמם בני־האדם הטובים מטבעם לפותים במלחמות משחר האנושות ועד לימינו?
"כשקרל מרקס טען שהכסף מסובב את העולם"
האם המרנו את רגשות האהבה והרעות בערימת־שטרות מרשרשים? האם כל היבט בעולמנו הוא חלק ממלאכת־מחשבת נצלנית שתכליתה לשרת אך ורק את בעלי־ההון?
"כשג'ון סטיוארט מיל התנגד להיות חלק מהעדר"
האם ניתן לקיים את אישיותנו העצמאית בעולם של בני־אדם שהולכים ומידמים האחד לשני עם כל רגע שחולף? מדוע דווקא זהותנו המקורית היא מעלה נדירה בעולם של חקיינים מרצון?
"כשניקולו מקיאבלי חשף את טבעו האפל של האדם"
האם צדק ההוגה החידתי כשטען שכל בני־אדם הם רעים, בוגדניים, כפויי־טובה והפכפכים? האמנם הפתרון היחיד לתחלואי המין האנושי הוא באמת שליט חסר־מעצורים? האם נגלה אי־פעם מה חשב באמת?
"כשאפלטון תהה אם יש עולם אחר"
האם ייתכן שהמציאות שלתוכה נולדנו היא רק בבואה קלושה והעתק חיוור של הדבר האמיתי, אך לעולם לא נדע זאת? האמנם עדיף לחיות באושר בעולם מלאכותי או שהאמת עדיפה תמיד, גם אם היא מרה?
"כשסוקרטס הבין שהחכם הוא מי שיודע שאינו יודע"
מדוע בני־האדם מתקשים כל־כך להודות שלא הכול נהיר ומובן להם? ומה עלול לעלות בגורלו של מי שיניח בטעות, שכל בני־האדם שואפים אל החוכמה ומעוניינים לדבוק באמת בלבד?